מאמר מעיתון הארץ בנושא שרות נשים בצה"ל

טבלת יאוש יומיומית

לצורך רשימה זו שוחחתי עם עשרים וחמש נערות אשר שירתו או משרתות בצה"ל בשנים האחרונות. גם בתמונת המצב של מרבית חיילות צה"ל, הגיבורות המרכזיות אינן אלה שמשתחררות על ידי נישואין פיקטיביים, ניסיונות התאבדות ושאר מעשים חריגים. הגיבורות הן דווקא הרוב – אלה הממצות עד תום את חוויית העליבות, הייאוש, החידלון והאפסות.

הרשימה הזאת עוסקת דווקא בשורה ארוכה של טירוניות המצטרפות יחד לטבלת יאוש – מציאותית, יומיומית, קטנה ואפורה.

רותי (שם בדוי): "בגלל הכישורים שלי שירתתי ביחידה מובחרת. בגלל המשמעת הקשה ולחץ העבודה נזקקתי משך זמן ארוך לטיפול נפשי".

דגנית (שם בדוי): "מאז שגמרתי קורס צפתיות אני מועברת בלי התראה ממקום למקום. כרגע אני ממלאה מקום של פקידה ומכיוון שאין שם מה לעשות אני מנסה לקרוא הרבה ולסתום חורים בהשכלה."

דגנית, רק חמישה חודשים בצבא, עדיין מחייכת בגומות עמוקות ואופטימיות.

זהבה (שם בדוי): "בשבוע הבא אני משתחררת ומתכוונת לפתוח עסק לממכר רקמות. רוב שירותי הצבאי ביליתי ברקמה כי שירתתי במקום שאין סיבה לקיומו".

נעה (שם בדוי): "אני ובנות אחרות אמורות לחסוך בכספי משרד הביטחון. במציאות קורה שאנחנו חוסכות בזמנם של אזרחים עובדי צה"ל. אני עושה עבודה משעממת וחדגונית של אדם שמקבל משכורת וממלא טופס שעות נוספות. הנוכחות שלי במשרד בעצם עוזרת לאזרחים עובדי צה"ל להימצא מחוץ למשרד ולהתפנות לענייניהם".

ענת (שם בדוי): "אני סופרת ימים ושעות. אין לי כוח לכל זה ולכן אני מתחתנת בחודש הבא". ענת משרתת בחיב"ה – בודקת תיקים ורושמת בני מיעוטים. ענצ מרגישה מיותרת מכיוון שסביבה מסתובבים גם אנשי משמר הגבול ומאבטחים. ענת מרגישה חסרת תועלת כי אין לה אפילו גז מדמיע למקרה חרום.

איילת (שם בדוי): "צורת התקשורת היחידה לה זכיתי בתחילת שירותי הצבאי היתה להגיד בטלפון, "הוא ישנו" או "הוא איננו".

שבא סלהוב: "עד היום אני מתעוררת שטופת זיעה מחלומות על התקופה שביליתי במקום שכולו אפור-בז' והגשתי חשובה כמו אבוקדו".

דנה שוקר: "התחלתי את השירות שלי במקום איום, לא היה לי שם אפילו עם מי לדבר. לפי כמות העבודה יכולתי לבוא פעמיים בשבוע אבל הם העדיפו להתעלל בי מידי יום".

שירי לוי: "במסדר הדמעות קיבלתי את ההודעה הנוראה מכל ואחריה עברתי משך ארבעה שבועות קורס פקידות שכלל בעיקר תיוק, הדפסה ושינון מבנה צה"ל. בקורס היינו כולנו שפופות ומיואשות. השירות שלי היה לא מעניין ולא משתלם".

מתוך כתבה בנושא: "שירות חוה". "הארץ" 30.11.84

הפוסט הזה פורסם בקטגוריה כללי.‏ קישור ישיר לפוסט.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>