במערכת גברית – במחנה

חיילות צה"ל משרתות במערכת גברית ומכאן נובע חלק מבעיותיהן האופייניות. רז יוסף משוחח עם רס"נ דינה פלדמן – פסיכולוגית במחלקת בריאות הנפש של צה"ל, על בעיות ההסתגלות הייחודיות לבנות. פלדמן מדגישה: היום כבר לא בושה ללכת לקב"ן.

רס"ן דינה פלדמן, פסיכולוגית קלינית במרפאת בריאות הנפש של צה"ל.

ש. מהם הציפיות והלבטים העיקריים האופיניים לבנות בצבא.

ת. חלק גדול מהבנות רואה במערכת הצבאית פיתרון לבעיות שהיו להן לפני הגיוס בחברה ובבית, הבנות משלות את עצמן לעיתים וסוברות, שגיוסן לצה"ל יספק להן ערכים חדשים, מקצוע חדש ופיתרון לבעיות אישיות, גישה זו גובלת לעיתים בפנטזיה שלעיתים קרובות לא מתגשמת ואז נגרמת אכזבה, ידועים מקרים של בנות הרואות בצבא מפלט ממגבלות ומכפיות ההורים בבית, כאשר בנות אלה משובצות בצבא באזורים קרובים למגוריהן ולא בהתאם לדרישותיהן להתרחק מביתן עלולה להיגרם אכזבה.

הבנות המתגייסות לצבא הן ברובן בעלות פוטנציאל איכותי גבוה, באופן יחסי, משל המתגייסים הבנים, אולם אילוצי הצבא דורשים דווקא את בנות במקצועות אדמיניסטרטיביים ביחידות העורף, דבר הגורר אחריו אכזבה עמוקה עד כדי אובדן מוטיבציה לשירות, במקרים רבים.

ש.  מהן הבעיות העיקריות בהן נתקלות?

ת.  המעבר הדרסטי מחמימות הבית למסגרת הטירונות הנוקשה, הוא חד ומורכב מאד, למראית עין, אין הבת מפגינה סימנים המראים שהיא מתקשה להתמודד, אולם מרגע כניסתה למסגרת הטירונות היא חייבת להתמודד עם המצב והבעיות הכרוכות בו.

בטירונות, הבת חשופה מבחינות רבות, דוגמא קלסית היא המקלחות, לבת לא נעים להתקלח בתקופת המחזור, דבר שהיתה רגילה לעשות בביתה, לכל אורך הטירונות ננעצות בה עשרות עיניים ואין אפשרות לשמור על דיסקרטיות.

מבחינה מסוימת הבת מאבדת מזהותה האישית, שאלות חוזרות ונשנות על יחידתה, מספרה האישי, המדים האחידים,בכל אלה ניכר איום על הייחודיות, ודיכוי האינדיבידואליות.

תנאי הטירונות מחייבים מסגרת חד מינית, שבעטיה עולים חששות רבים בקרב הטירוניות, הקירבה בין אחת לשניה, התלות ההדדית הגדולה, כל אלה מביאים לעיתם למשיכה מינית, ואכן בנות פוחדות ומתלוננות על משיכה לסבית במהלך הטירונות,תחושת החרדה מפני הגילוי החדש היא מפחידה, הטירונות ומצבי הלחץ בה, חושפים נקודות חולשה, שבעבר היו מודחקות.

ת, כל בת בצבא, ובאזרחות, שומרת על איזונה המיני ומרחק מסוים מהמין הנגדי, ברם בצבא בצורה לא וולנטרית, ישנה כפיה של חיים בצוותא ותלות בין שני המינים בביצוע משימות שונות, כמו ביחסי מפקד פקוד, מצב הגורר אחריו פעילות ואינטראקציה מוגברים, העניין הם בסוג היחידה, ביחידה פתוחה הקשרים בין שני המינים הם לרוב ידידותיים בדיוק כמו יחסי עבודה רגילים באזרחות, הדימוי של המפקד הצבאי המפתה חיילות הוא חסר שחר, מטבע הדברים ביחידה סגורה ומרוחקת האינטימיות גדולה יותר ולעיתים נוצר קונפליקט פנימי אצל הבת המתלבטת כיצד לנהוג, זוהי תופעה מוכרת ומובנת ואין להבהל מפניה.

הפסיכולוגית אומנם אינה נבהלת מהקונפליקט הפנימי הזה, האם גם את והוריך חושבים כך.

"במחנה" לקראת גיוס קיץ תשמ"ז 1987

הפוסט הזה פורסם בקטגוריה מן העתונות,‏ עם התגים , .‏ קישור ישיר לפוסט.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>