|
מוסף הארץ כסלו תשמ"ח דצמבר 1987
אלמלא ההתפכחות, הדרגתית ומאוחרת, ספק אם איריס מרקוביץ (45) היתה מגיעה, לפני שלוש שנים, אל התנועה הפמיניסטית. מרקוביץ גדלה בחיפה. עד לצבא היתה בטוחה שהעולם פתוח בפניה. הצבא היה שלב ההלם. "תפקידי כחיילת היה להיות נחמדה. כנראה שלא הייתי די נחמדה. רס"ר הבסיס הציע לי להתייחד אתו. כשסירבתי ריתק אותי ללא משפט. אני פחדתי לפתוח את הנושא. פחדתי שיגידו שאין עשן בלי אש. במקום להילחם ברחתי מהמחנה. כשחזרתי הכניס אותי הרס"ר לכלא. עד היום אני לא סולחת לו ולצבא".
|