שאלה ותשובה בנדון מאת רבה של העיר רחובות
הרב אלימלך בר-שאול זצ"ל
י"ח טבת תשכ"א
שאלה
נתקלתי השבוע בחברת התנועה המהלכת מדוכדכת. התברר לי שבת זו עומדת
על סף ההתיצבות לצה"ל והיא אינה יודעת מה תעשה, האם תצהיר או תצא לנח"ל
במסגרת התנועה. שוחחתי עמה והתברר לי שהיא מוכנה לציית לפסק מורי ההוראה
אך דא עקא, טוענת היא, ששמעה שמועות שהם מתירים לבנות לצאת לנח"ל במסגרת
התנועה.
המדובר פה בבת בעלת אופי דתי יציב, בית דתי, חברה יציבה
וכל מכלול התנאים המאפשרים לה לקיים חובותיה כבת מאמינה, דווקא במקום
מושבה הנוכחי ולאו דווקא בתנאי הקבוצה. מצפונה מעיק עליה למלא אחר הוראת
הרבנים ולכן פונה אני אל הרב שיפסוק לה פסק ברור כיצד עליה לנהוג במקרה
דנן.
העיתוי של זמן ההצהרה קרוב הנהו ולכן אקווה לראות את אגרת תשובתו של הרב בימים הקרובים.
התשובה
בדבר הבת הדתית השואלת אם להצהיר או לצאת לנח"ל, הרי דברי בקצרה:
- א. הרבנות הראשית בשעתה אסרה גיוס בנות לצה"ל.
- ב. הרבנות הראשית לא הוציאה מן הכלל את היציאה לנח"ל.
- ג. "חבר הרבנים" עסק ופסק בענין היציאה לנח"ל ואפשר להשיג את נוסח הפסק במחלקה לדת (בית התנועה, ת"א).
- ד. דעתי האישית היתה ונשארה כי אין לבת דתית להיכנס לכל מסגרת צבאית, לרבות נח"ל, אם כי הסכנה בנח"ל קטנה מהסכנה בצבא רגיל.
- ה. כל בת דתית שמצהירה צריכה לעשות זאת לשם שמים ובקומה זקופה.
בכבוד ובברכה,
א. בר שאול