כוכבות מספרות על "שירותן" הצבא

להן מותר …

האם גם אותן דוחה החברה כמשתמטות??

כחיילת הייתי בקריה. הגשתי תה לארבעה מפקדים מבוגרים, ומילאתי דוחות משעממים, חשתי מצוקה. אכלתי חצי אשכולית ביום. ירדתי עשרה קילו"

ילדה גדולה

סרט ראשון של ירון גרוניך, קשר בין שתי נערות, מהשבוע במוזיאון ת"א  *  "הדמויות לא מצוצות מהבוהן, הן מהעבר שלי"

בצבא שירתה תקופה קצרה, הייתי בקריה. הגשתי תה לארבעה מפקדים מבוגרים, ומילאתי דוחות משעממים.חשתי מצוקה אכלתי חצי אשכולית ביום. ירדתי עשרה קילו. ואז גיליתי שיש לי כוח ,ואני בעצם בן אדם מאוד חזק.

"לא רציתי לשרת יותר, כיוון שהייתי אפס לגביהם. אף אחד לא שאל אותי מה אני שווה, או מה אני יכולה לתרום. החלטתי שאני עוזבת. לראשונה בחיי, היה לי הכוח לומר ,לא, למימסד, למסגרת".

היא שוחררה בשל חוסר התאמה. ההורים חששו מה יגידו השכנים "ההורים שנאו את האקט, אבל הבינו אותי. אהבתם אלי גברה על אהבתם לשכנים".

ידיעות אחרונות 11.12.87

בקטגוריה מן העתונות | תגים , , | להגיב

מתוך על המשמר – לחץ על חיילות

יחס משפיל לחיילות…

המקרה שפורסם לאחרונה בעיתונות על סגן אלוף, אשר לחץ על חיילות  …………..  הינו קצה קרחון מהמתרחש בצה"ל. מניסיוני האישי כחיילת, ומשיחה עם מיספר רב של חיילות, ברצוני להתריע על המצב הבלתי נסבל. שבו נתונות החיילות. הדבר מתבטא בלחצים בלתי נלאים מצד הקצינים הממונים עליהן לזכות……………..  אין דבר יותר שפל, לדעתי מאשר לנצל את סמכויות הדרגה לצורך הפעלת לחץ על חיילות ….. ….. היגיע הזמן לחשוף תופעה זו ולפעול נגדה במלוא המרץ.

עירית לב /  ירושלים.

"על המשמר"  15.11.79

בקטגוריה מן העתונות | תגים , | להגיב

מתוך מוסף הארץ – על גיוס נשים

מוסף הארץ

כסלו תשמ"ח דצמבר 1987

אלמלא ההתפכחות, הדרגתית ומאוחרת, ספק אם איריס מרקוביץ (45) היתה מגיעה, לפני שלוש שנים, אל התנועה הפמיניסטית. מרקוביץ גדלה בחיפה. עד לצבא היתה בטוחה שהעולם פתוח בפניה. הצבא היה שלב ההלם. "תפקידי כחיילת היה להיות נחמדה. כנראה שלא הייתי די נחמדה. רס"ר הבסיס הציע לי להתייחד אתו. כשסירבתי ריתק אותי ללא משפט. אני פחדתי לפתוח את הנושא. פחדתי שיגידו שאין עשן בלי אש. במקום להילחם ברחתי מהמחנה. כשחזרתי הכניס אותי הרס"ר לכלא. עד היום אני לא סולחת לו ולצבא".

בקטגוריה מן העתונות | תגים | להגיב

אם תרצו אין זו אגדה צה"ל: יתכן שחיילות יקבלו בחינם גלולות נגד הריון

הבשורה הראשונה של קצינת ח"ן ראשית

צה"ל: יתכן שחיילות יקבלו בחינם גלולות נגד הריון

בצה"ל דנים בימים אלה, בהנפקת גלולות למניעת הריון לחיילות – בחינם.

לפי שעה, הנוהל הוא כי כל חיילת רשאית להיבדק על ידי רופאת נשים ולקבל מירשם לרכישת גלולות בבית מרקחת פרטי תמורת שבעה ש,ח  למנה חודשית. זה עדיין זול יותר מתופעות של הריון שרוצים להפסיק, אמרה תת אלוף חדוה אלמוג, קצינת ח"ן ראשית, בפגישה ראשונה עם התיקשורת, מאז מינויה לפני ששה שבועות.

מאת תהילה עופר

מעריב 15.11.87

בקטגוריה מן העתונות | תגים , , , | להגיב

רופאה במצב הח"ן על גלולות למניעת הריוןם בצה"ל

רופאת הנשים ד"ר אסנת וקסלר בת ה 45 ענדה עד השבוע שעבר דרגות סגן – אלוף, בתפקידה הצבאי שימשה כרופאת ח"ן ראשית.

מה אומרת הרופאה על טענות החוגים הדתיים ??

חוגים דתיים מאשימים מדי פעם את צה"ל בפריצות. טוענים כי צה"ל משחית את החיילות על ידי חלוקת חינם של גלולות לכל דורשת.

מה זה?? מי שלוקחת גלולה היא פרוצה ? לקיחת הגלולה רק מעידה על בגרות ואחריות. מכל מקום, זו אגדה. צה"ל לא מנפיק גלולות למניעת הריון. צה"ל גם לא היה מרשה לעצמו את ההוצאה הזו. אין כיום חיילת המעונינת בגלולות, שאינה יכולה להרשות לעצמה את ההוצאה ממשכורתה הצבאית. היא יכולה לוותר על העישון. כמובן שאם תגיע אלי חיילת ותטען, שאין לה כסף והיא זקוקה לגלולות , אני אתן לה גלולות מהדוגמאות שאני מקבלת, אבל אין חלוקה ממוסדת.

"לאשה"

בקטגוריה מן העתונות | תגים , , , | להגיב

הכבוד האבוד של החיילת / ציפה לוז – מתוך בטאון יחד

גם מי שהוא לא  "אמא של חיילת" מוצא עצמו די היסטרי. במשרדים, בבסיסים הסגורים – לא רק על הכבישים – הן בכוננות. אונס ממשי אולי מתרחש לעיתים נדירות, אך חשיפה להטרדה מינית היא, כנראה, כל כך נורמטיבית, שרוב החיילות שלנו אפילו לא מספרות עליה,

מיפגש עם מספר בנות קיבוצים בצה"ל מידגם לא מייצג, אך כנראה גם לא מקרי מאשר:  יש בעיה.

מכתב בהול ונרגש של מזכיר אחד הקיבוצים, תבע מאיתנו להדליק את כל הנורות האדומות, " אנו רואים בשירות הבנות בצה"ל ערך חשוב, להן ולמדינה",  נאמר בו "אך יש בי ספיקות חמורים במידת הרצינות של האחראים לנושא. אני ניתקל במקרים רבים מדי של ביזבוז כשריהן של הבנות בעבודה במסגרת הצהלית , בנות רבות מדי חשות, שהפכו לאובייקטים מיניים הנתונים להטרדות – ובשבילן הופך השירות הצבאי לסיוט, כל מי שיחפש בסביבתו הקרובה ימצא סיפורים כאלה. ומי שחושב שאלו מקרים יוצאים מן הכלל – משלה את עצמו",

אכן, נשמע חמור, ולמרבה הצער, גם די שיגרתי, אי אפשר להרחיב את גבולות החממה הקיבוצית ולכלול בה גם את בסיסי צה"ל,אבל דומה שהמיפגש של בת הקיבוץ עם הצבא הוא, בכמה תחומים, מהמם במיוחד.

בעיתונות מופיעות כתבות המתארות בנות חיל המדריכות בנים במקצועות שדה, עולות בסולם  הדרגות בתפקיד אחראי, את מיטב משאבינו אנחנו משקיעים בחינוך בני ובנות המשק, לערך העבודה ושוויון האדם.

מה באמת קורה לבנות בתקופה המיוחלת של השירות, איזו תמונת –  עולם הן פוגשות, וכיצד הן מודעות ונעזרות במערכת שאמורה להגן עליהן ועל האינטרס העדין של שירות בנים ובנות ביחד, בצבא היחיד בעולם הרואה בשירות מעורב כזה –  אידיאל וצורך.

שאלנו מספר בנות קיבוצים שאלות מעל ומתחת החגורה.

מרכזנית

נפגשתי עם חיילת וחברתה לצורך כתיבת רשימה זו.

בעקבות בקשתן לשרת קרוב לקיבוציהן, ועקב המגמה בצה"ל להעלות את רמת המרכזיות. זו עבודתן, "מרכזנית" בצה"ל , זה שם גנאי. סגנון הדיבור בטלפון הוא ממש משפיל, בתורנויות לילה מתקשרים בחורים,לוחשים גסויות, מתארים בפרטי פרטים אירועים.

"אני לא יכולה לנתק כי זה במיבצעית –  לפעמים אני מתחננת שיפסיקו, שיתנו לי לישון, עד בכי ", בבסיס –   המרכזיות הן            של כולם, זה הכינוי שלנו, חיילים נכנסים, מעירים הערות על צורת הבנות, אומרים – שמענו שאתן              הרס"ר עובר בין הבנות ומפזר רמזים ברורים על ההטבות שהוא יכול לארגן למי הקדמת רגילה, גימלים, שיחרור מתורנויות, המשקית שלנו, למשל, נמצאת בתפקיד שלה בלי קורס, הוא העלה אותה בדרגה, וכולם יודעים איך, קצין הקשר הועף מהצבא, כי סוף סוף מישהי מצאה עוז להיתלונן על הניצול המיני שעשה בפקידות שלו, ועוד היתה לו חוצפה להתראיין ב"לאשה" על מעלליו ….. גם הרופא של הבסיס מחכה למשפט.

אחרי מקרים  רבים של ליטוף והפשטות, הוגשה נגדו קבילה ע"י בת, שהתעוררה בחדר חולים ומצאה אותו ,

"אוטובוס הביתה יש פעם בשעתיים ", אומרת אחת " אני עומדת בחשיכה היורדת, רואה את זרם המכוניות הנוסעות לעזה ופוחדת, הנה תיכף מישהו יירה בי צרור מהחלון, או יסטה וידרוס, ואולי יעצרו ויכניסו אותי בכוח לאוטו, שתינו הגשנו בקשה להעברה מכאן ובינתיים מחכות "

קצינה בכירה

עברה קורסים שונים, שרתה בקריה בתפקיד חשוב וסיימה את שירותה מרוצה מאוד.

"עבור בנות הצבא הוא מסגרת פתוחה, הפקרותית, שקשה מאוד להתמודד איתה, פתאום נפתח לפני הילדות הטובות עולם חדש, בסיס סגור, תורנות לילה, הנשיות ככלי קידום, המשיכה שבבעל הדרגה.

האישיות של הבת , המיטען והחינוך קובעים איפה תציב את הגבולות שלה – קרוב, רחוק או רחוק מידי, "דווקא בנות משק מסתחררות פחות"

אומרת הקצינה (מיל) , "שכן התבגרו בהווי של חדר בנעורים, גרעין, מתנדבים, לבנות עיר זה חדש. ואז, כבר בימי הגיוס הראשונים, רואים את הבנות מקצרות חצאית, מצירות את הירכית, מוסיפות גומי שיבליט את המותן.

הטרדות מיניות, מכל הסוגים, קורות המון בצבא, בבסיסים סגורים ידוע שהתופעה חמורה מאוד. מעט מאוד תלונות מגיעות לקצינות הח"ן. בתוקף עבודתי הגיעו גם אלינו מספר מקרים, אני יכולה לומר שתמיד היתה יד לבחורה בעסק. דוגמה? טוב. פקידה נשארה עם הרס"ר לעבודת לילה, כשסיימו הציע לה שיתחממו בריצה סביב הבסיס, אחרי הריצה התקלחה כמה דקות אחר כך  הוא נכנס לחדרה, ולטענתה, תקף אותה,

במקרה האישי שלי נמצאתי עם אוכלוסיה מובחרת, שם גם למדתי גרפיקה, בהמתנה לקורסים.

והיו שריקות אחרינו אולי ברמה יותר גבוהה…. החשוב הוא , רצונה של החיילת לשירות משמעותי, יש מחזור עם המון קורסים מעניינים ויש מחזור שמפנה רק לפקידות, . אפשר להיות ראש קטן, לבכות כל היום_ וכך לסבול עוד יותר, ואפשר להיות ראש גדול ולקחת אחריות, ואז אף אחת לא נשארת רק פקידה, כך הגעתי לקורסים שעשיתי, ביחד עם הבנים. הקצינים שהדריכו אותנו – בעלי דרגות גבוהות, יצרו לחץ מיני קשה על הבנות, וקטפו פירות, היו רמזים על העלאה בציונים ואפילו על הדחות.

בשיחת הסיכום אמר לי הקצין: הציון הזה הוא בגלל           שלך.  הייתי במצב טוב עוד יותר – אילו נתתי. כשקיבלתי קצונה פגשתי אותו ואמרתי לו : עכשיו אנחנו שווים ואני יכולה לומר לך – אתה לא ראוי לשרת בצה"ל,

פקידה

הדוברת היא בחורה מוכשרת ויפה, החליפה תפקידים תוך כדי השירות  בנתיב   מפרך של בקשות העברה,

הצבא מספרית ועובדתית, הוא חברה גברית, היא אומרת. " ההתנהגות והצורך להוכיח הם כמו בכל סביבה גברית, אם זה מגרשי הכדורגל, או הפאבים, תוסיפי לזה את היציאה למילואים. שמחזירה את הגבר הישראלי פעמיים בשנה מחייו המקריחים בהווה לימי נעוריו, ואת נורמות ההתנהגות שלו, ותקבלי אוירה צבאית שמהווה מאיץ לכל מה שהיה אולי בגדר דיבורים והזיות מחוץ למסגרת הצהלית, הבנות המתגייסות אתמול לא נולדו שלשום, ואת הגלולה פגשו בוודאי עוד לפני הצבא.

מתי מתעוררת בעיה אמיתית ? במצב של מפקד זכר, פקידה – נקבה, שהבת המתגייסת רואה בו את הכוח, את האוטוריטה – הרבה יותר משיש לו באמת. מרגע זה הרבה תלוי באמות המידה המוסריות שלו,

אספר לך שני מקרים,

קצינה אחת היתה נכנסת לפעמים למשרד שלנו, רל"שית (ראש לישכה) של תא"ל. בחורה חטובה, שופעת מיניות, נהינת מזה ודי פרובוקטיבית. עם הבוס שלה היתה ביחסים חבריים. יום אחד נטפל אליה אחד הרמ"דים ולא נרגע עד ששלח ידיים, בצר לה פנתה אל מפקדה, שאמר לה כמה חמור המעשה בעיניו הוא טיפל מיד בענין, אחרי יומיים מצאה, במקרה, פתק מהמפקד לרמ"ד "תוריד את הידיים שלך. הסחורה שלי". כשניגשה עם הפתק , המומה, למפקד – החל זה להרגיע אותה ע"י ליטוף.

במצב הזה היגעה  אלי להתיעצות. היא ממש היתה במילכוד. אם תתלונן, הוא חייב לנסות להוכיח שלא קרה דבר.במקרה כזה יביא כעדים את כל הקצינים שתלויים בו לקידומם, והללו יעשו לה רצח אופי   מארחת בנים, התיסכול שבמילכוד הזה גר ם לי להסתובב ממורמרת שבוע.בלית ברירה היא פעלה לעבור משרד. ואחריה באה אחרת שלש נקודות.

המקרה השני קרה לי. בגלל שהייתי קשוחה – הפחתי מושג להצלחה. קראו לי "בונקר"  "רב בריח" אל"מ חדש שהגיע לבסיס, עבד עימי מעט, ואני, אם את מכירה אותי, תמיד ידידותית ומחייכת. אחרי חודש התחילו קצינים גבוהים לבוא ולהזהיר אותי שהוא מספר עלי ועליו סיפורים מפורטים. משפילים, הייתי כבולה. בגלל נורמות של חינוך לא רציתי להשפיל את עצמי עוד יותר. הפכתי קרירה אליו ובהדרגה זה פסק, כשפניתי בבקשת העברה – החלו סנקציות של תורנויות עד מאוחר וריתוקים לבסיס. יום אחד נכנע ואמר: דעי לך שזוהי פעם ראשונה שאני מוותר על דבר ששייך לי …

אבל אלו מקרים פרטיים , שרק אם הם ניתכים בכמות על בת בצבא – מצבה נעשה גרוע, הדבר החמור באמת היא אווירת הפריצות הגלויה בה נתקלות הבנות העובדות בשירות  הקצינים הגבוהים. לא זו בלבד שהן שומעות ויודעות על מספר הפילגשים שיש לכל אחד (האמינו לי , כמעט לכל אחד) אלא שעליהן לקחת  חלק במסכת השקרים, לטלפן לאישה החוקים ולומר שהגבר ברמת הגולן. ובפנים בא לצעוק לה את האמת, קצינים מחזיקים ביחד דירות חשק, והחיילת עושה את התיאומים,…

דבר אחרון שאני רוצה לדבר עליו הוא  הפחד בדרכים, תחנת האוטובוס מרוחקת חצי ק"מ מהבסיס , בהליכה על כביש פתוח, הכל יכול לקרות לך, באיזור  שלנו כבר קרה שסוטים חיכו לבנות בצומת לקיבוץ שלהן – והתנפלו, אסור שליווי אל תחנה. וצומת יהיו ענין של  רצון טוב, זה חייב להיות מסודר, ע"י המשק וע"י הצבא. המשטרה הצבאית גיבורה במיבצעי "מלביש" אבל אף פעם – לא היו לי לעזר כאשר הצטרכתי להם. מדוע שלא יצאו יום יום בחמש, לצמתים ויעזרו בהסעות  הביתה ובהגנה? שחיילים ידעו זה לא איום בתלונה על לבוש –  אלא משהו למענם. כשאני רואה ניידת שלהם –  אני בורחת בפחד, כמו ממונית ערבית. במקום לשמוח שמישהו בא לעזור, להגן".

קצינת ח "ן

שרתה זמן ממושך, היתה בין קובעי מדיניות בדרגים גבוהים, מעידה ששרתה בתוך ה"שמנת".

"כשמשרתים זמן רב, פוגשים מקרים רבים, חברה קצינה שנכנסה לראיון בבסיס ברמת הגולן ונאנסה , בנות שביצעו נפקדות כי מפקדים מררו את חייהן, או לחילופין, נענו ללחץ מיני כדי להיחלץ ממתח של איום ואומללות. אך זו לא תופעה כלל צהלית ולא כל אחד.

העזרה שניתנה גם לגבי שירות משמעותי של בנות מעונינות (קורסים שונים),גם במצבים רגישים של הריון והפלה. יש צרור חוקי מטכ"ל שעונים על הכל, בעיקר על כבוד האדם.

ההלם האישי שלי קרה בישיבה בדרגים הגבוהים, שדנה ברמת החומר האנושי והלימודי בקורסי הקצינות. נחרדתי מהשוביניזם הגלוי שהובע שם.

נו, אמרו האלופים, אמנם נשים בצבא, אבל לא להגזים. אז שלא יבינו הרבה, שלא יתנו דוגמה אישית. מה החשיבות? נשים ממילא רק ממלאות טפסים ועושות קפה… התשובה שלנו היא ברמה אישית גבוהה, בנוקשות מול המערכת הגברית, בדוגמה אישית מאוד רצינית. עוד מילה על הזוועה שקרתה לחיילת שנורתה ונאנסה בטרמפ. הצבא מצייד את הבנות שנוסעות הרבה – במיכל גאז. אני עצמי נסעתי עם נשק. בנות משק רבות מקבלות הדרכה בקרב מגע או מיכל גאז מהקיבוץ. בכל מקרה אסור ואסור לעלות על טרמפים. אני לא מקבלת את זה שאין כסף לאוטובוס. ביום שישי אחד עליתי על אוטובוס בעיר רחוקה ואמרתי לנהג שאין לי כסף. מי מוכן לשלם לחיילת – שאל הנהג, יותר מאחד קמו לשלם. בסוף הנסיעה שאלתי את הנוסע האדיב אם יבוא עמי לכספומט ואחזיר לו את כספו. מה פתאום – אמר – זה כבוד לשלם לחיילת !"

ולהיות חיילת  _ זה כבוד!!

"יחד" בטאון התנועה הקיבוצית. ספטמבר 1985  המאמר מצונזר מטעמי צניעות……

כתבה שהופיעה בבטאון התנועה הקיבוצית המאוחדת, פרי עטה של חברת הקיבוץ גבים – עוררה סערה בישראל, למרות שאמצעי התקשורת ניסו להשתיקה ולהעלימה-  הכתבה מפרטת מקרים רבים וחמורים של ניצול החיילות בידי קצינים בכירים למטרות בלתי מוסריות…

….עד כאן המאמר ב"יחד" , העתונות הישראלית ניסתה להתעלם ממנו, רק העתונות הדתית ( "ערב שבת"  ובעקבותיו "שערים" ו"המודיע" ) הזכירה אותה , בחצי פה, תוך הבאת חצאי ציטוטים.

ב"יחד" עצמו פורסמו, בגליון הבא, שתי תגובות .החת, בחתימת "חיילות בנות ממעגן מיכאל" והאחרת בחתימת  " המדור לשיוויון המינים"  ( מעין פמיניסטיות בקיבוצים )  בחתימת אופיר, דיאן ברמן והדסה ולנסי. התגובה הראשונה מוחה על               "הצגת תמונה לא שלמה אפילו מסולפת".  ושואלת מה היתה מטרת הכתבה, (האם)

ליצור היסטריה אצל האמהות וחששות ופחדים אצל בנות שטרם התגייסו?

התגובה השניה מברכת על האומץ לפרסם את הכתבה וקובעת, כי בקיבוצים רבים אומרים "זה נכון ! זה ידוע ! זה לא הכל – האמת קשה עוד יותר !" האם בשביל זה אנו מגדלים בנות ? הטובים לטייס והטובות לטייסים ? – שואלות החותמות על התגובה . בהמשך הן מתייחסות לנאמר בכתבה על הפילגשים שיש לקצינים הבכירים ושואלות : האם זה נכון ? אם זו אמת – האם הקצינים הבכירים "שלנו" גם כן כאלה ?חברי הקיבוצים, המ"מפאים. המג"דים שלנו?,

המעיין הוא, כי אחד העיתונים הנפוצים בישראל פירסם בהבלטה את תגובת "בנות מעגן מיכאל " לכתבה ב"יחד", אך נמנע מלפרסם את התגובה השניה, החיובית, שפורסמה באותו גיליון. בסמוך. העיתונות הישראלית, כאמור, התעלמה מהנושא כליל , לא נעים, כאשר אומרים דברים כה חמורים על ההפקרות השוררת בצה"ל בתחום רגיש זה – ולא דתיים אומרים זאת, אלא קיבוצניקים שאינם אמונים על הצניעות הנהוגה ב"בית יעקב".

"ישראל שלנו"  1.11.85

בקטגוריה מן העתונות | תגים , , , | להגיב

חיילות, טרמפים, הגנה עצמית וכל השאר – מעריב

מה למדת בצבא היום, ילדה יפה שלי ??

היא היגיעה לבסיס הקליטה והמיון, קיבלה מספר, למחרת התקשרה אל ההורים המודאגים ובקול מלא מתחים, בפה עם שאריות ואפל מצופה הרגיעה אותם בעצבנות עדינה ושקטה,

זה בסדר אמא, יש לי הכל, אין מה לחשוש – הוסיפה לאבא.

בבסיס הטירונות למדה שיטות חסויות להדיפת אנסים ובמקום דגש על נשק הדגישו באזני הבנות את טעם עדיפות מערכת התירגולים החדשה שהיכניסה לשגרת האימונים פקודת קבע שיצאה מלישכתה החדשה של "ראש מדור אנסים פוטנציאליים".

האויבים התחלפו . והיום זה לא מה שהיה פעם – אמרה המ"כית הרועמת לכיתת הטירונות , היום כל הארץ היא חזית והסכנות אורבות בכל מקום. אפילו בשק"ם, אפילו באמבטיה שלא לדבר על הטרמפיאדות שבשולי דרכים.

חינכו אותה על אידיאות יפות ונקיות, היא למדה להגדיר צמחים.יש לה חוש מיוחד להבחנה בין טעמיהם הכמעט זהים של תבלינים שונים, עשבי מרפא, פטריות, עלים,היא הסתגלה אל הליכלוך השקט של החיים – אבק, כתמי עישון, סופות חול.

היא לא העלתה על דעתה שבתחילת השירות הצבאי שלה תיאלץ להיתמודד לא רק עם קשיי האימונים והמשטר המרובע, אלא גם עם שורה שלמה של סכרים נסדקים, חומות מגן קורסות , בטחונות רופפים.

חיילת קטנה עם שיער בצבע לילה, עיני שקד, גוף רך וקול שיש בו שתי אוקטבות של לחישות, בוגרת מגמה ספרותית בבית ספר תל אביבי שקוראים לו "יוקרתי" בשעות הפנאי היא ממשיכה לנגן על פסנתר עתיק, מרככת את הנפש, מעדנת את החושים,מחדדת רגישות שקהתה.

בעוד שנתיים היא תשתחרר מהצבא אשה מושחזת ולא תמימה שיודעת לרסס פנים של גבר בגאז מערפל ומדמיע, היא תלך ברחוב ותהיה דרוכה כמו מה שעמוס עוז מתאר בביטוי "גאנגסטר בליל סכינים". היא תתחתן, תוליד ילדים, אולי תעשה תואר במשפטים, אולי בגיאוגרפיה.

מה שהשנתיים האלה יעניקו לה יהיה בעיקר שיטות שונות להגדרה עצמית. נזקים רגשיים שאי אפשר למדוד בשום מד רגישות ובשום כלי כיול, ושורה אחת שהיא לקח. מסקנה, מוסר השכל, תמצית השירות ואולי גם בשירתו: הקם לאונסך השכימי לרססו.

חיילת קטנה עם שיער בצבע לילה, עיני שקד, גוף רך וקול שיש בו שתי אוקטבות של לחישות . היא אוהבת את המדינה עם דמעות שמחלחלות את ליבה.

בעוד שנתיים היא תדע בעבור מה ממשיכות עדיין הבנות לשרת בצבא, היא גם תדע לרסס אנסים פוטנציאליים.

אברהם שרון.  מעריב קריאת ביניים י"ב שבט תשד"מ

בקטגוריה מן העתונות | תגים , , , | להגיב

בעיה עדינה – ידיעות אחרונות

מאז קום המדינה לא ידענו כל כך הרבה ידיעות על אודות ביצוע אונס בחיילות המשרתות בצה"ל ע"י מפקדיהן הישירים, והדבר אומר דרשוני, זכורות עדיין טענותיהם של הורים רבים,שסירבו להתיר לבנותיהם להתגייס לצה"ל, בטענה שאין עושים טובה לבת ששולחים אותה לחברה כה בלתי מתאימה לה,לפחות מהבחינה המוסרית, על כל זה ענינו להם, כי צה"ל הוא אחד המוסדות הטהורים והנישגבים, ודווקא מהבחינה שעליה דיברו ההורים ההם, ושהעלאת עצם הספק בכך היא עלבון לבנותינו ולצה"ל.

ומה נגיד עכשיו על כל הקומפלקס הזה עכשיו?  האמנם צדקו ההורים ההם שלא היו אופטימיסטים כמונו? אונס הוא בכלל פשע כבד, אפילו בחברה האזרחית. יש המשווים אותו לרצח, וייתכן שאין הם מגזימים בכך. על כל פנים מותר לאנשים בעלי מוצא משפחתי מסורתי מיוחד לחשוב ככה, והרי פשע זה כבד שבעתיים כאשר הוא מתבצע ע"י עבריינים במדים המשחירים בהתנהגותם את פני הצבא שלנו כולו. עבורם יש צרות ענישה חמורות יותר, ויש להנהיג אותן, ומיד, לגבי סוג זה של פשיעה.

ד"ר רוזנבלום  -  יום חמישי, י"ג בשבט תשמ"ו  -  23.1.1986  / ידיעות אחרונות עמ' 2

בקטגוריה מן העתונות | תגים , , | להגיב

משפטן אמנון בן דרור – מתוך לאשה

התופעה שבה נשות אנשי צבא קבע בשנות ה- 30- 40 נזנחות על ידי בעליהן לטובת חיילות צעירות חמודות, היא תופעה חמורה ומימדיה גדולים, זו תופעה אכזרית. הנשים מקדישות עצמן לילדיהן ולפינוקו של הבעל, בעוד הוא חי במסגרת של פיתויים גדולים, במחזוריות תלת חודשית מגיעות חיילות צעירות המפתחות רגשות של הערצה והיתרפסות כלפי בעלי דרגה, המפקדים נתפסים כאלילים וזה כר נוח להתפתחות פלירטים ואהבות.

נוצר כאן חוסר איזון משווע. הסיכוי של האשה להתחרות בחיילות הצעירות הוא קטן.

נכון שיש אהבות גם בין בוסים וצעירות בשוק האזרחי. אך בצבא זה חמור יותר, כי למפקד בצבא יש סמכיות רחבות יותר משל הבוס האזרח. חיילות רבות מוכנות לעשות הרבה למען המפקד  כדי להשתחרר מעבודות ניקיון ותורנות, המפקד אחראי על חופש הפרט של החיילת, מתי תקום, מה תילבש, מתי תחזור לבסיס.

לכן, לדעתי יש צורך דחוף לקבוע בצה"ל נורמות נוקשות ולאסור על מפקדים להתרועע עם חיילות צעירות במסגרת הצבאית.

לדעתי צריך לנקוט בפעולות הסברה בין החיילות הצעירות ולהסביר להן את האסונות המישפחתיים הכבדים שהן מעוללות בגלל קלות דעתן, צריך להסביר לחיילות שאין צורך להתחנף למפקד ולא להיתמסר, לעיתים אני מסכים בלית ברי רה  ללובי הדתי הטוען כי החיילות בצה"ל גורמות לבעיות מוסריות. זה כמעט נכון , כמובן שלא הייתי ממליץ לוותר על החיילות, אלא לנסות לצמצם עד למינימום את הפגיעה שהן פוגעות בנשים מתבגרות, המשלימות מחיר משפחתי כבד.

"לאשה "  6.1.86

בקטגוריה מן העתונות | תגים , | להגיב

מטרות הטירונות – מתוך במחנה

שבועון "במחנה" בגליון מיוחד לקראת הגיוס מציג  בפניך את מטרות הטירונות:

מעבר למטרות המיידיות של אימוני חיילות והסתגלות לחיי צבא, יש לטירונות גם מטרה רחבה יותר של העשרה, העשרה כוללת הסברים על הצבא ( מבנה , חוקים זכיות וחובות ועוד), סקירת חדשות שבועית, כושר גופני וקרב מגע, מורשת קרב, הריון, אמצעי מניעה ועוד. מצורף לטירונות בנות פרק על שיבוץ ומיון, הכולל הסבר על החילות השונים, על תהליך המיון וכן מפגש עם קצינת המיון.

"במחנה" -  לקראת גיוס קיץ תשמ"ז 1987

בקטגוריה מן העתונות | תגים , , | להגיב