על גיוס בנות ושרות לאומי

מטרתו של הארגון. צה''ל הוא ארגון לוחם. וככזה עליו להעניק למדינת
ישראל ולתושביה בי*חון לנצח במלחמה. כדי להשיג את מ*רותיו עליו
למצות עד תום את המשאבים העומדים לרשותו. בעיקר את המשאב האנושי.
שהרי לא אחת נאמר על צה''ל שעיקר עוצמתו היא באיכות כוח האדם שלו.
ויש לבחון אותו לפי אמות מידה של יעילות ארגונית. כיוון שהחברה מעמידה
לרשותו את משאב כוח האדם ןגברים ונשים כאחדז. עליו לכלכל את צעדיו
על-פי שיקולי יעילות ומיצוי כוח אדם. כדי להשיג את מ*רות הגג של
האוגון.
מאידך. כפי שתואר לעיל. אי השוויון בין המינים בצה''ל הוא נתון בסיסי
ויש מקום לשנותו. מעמדן של הנשים במסגרת הצבאית מושפע מנורמות
המקובלות בחברה האזרחית והוא משקף במידה רבה את מעמדן בכלל. שינוי
בעוך השוויוניות בצה''ל ומימוש אמיתי ומלא של עוך זה. יועיל לצה''ל
ולמעמדן ולתרומתן של הנשים לצבא ובוודאי לחברה בישראל.
מתוך הדברים הללו. הגיעו קברניטי צה''ל למסקנה זהירה אך מתבקשת.
כי מנקודת ראות היס*ורית. ערך השותפות של נשים בצה''ל גבר עד כה על
עוך השוויוניות.''

שאלנת ה*נל נת לגב' *רכ ' השנת פ נת נהשננ'נ*'נת
שאלות רבות עולות לגבי נושא זה: האם נשים יכולות להיות שוות ושותפות
אם הן אינן נוטלות חלק מרכזי בתהליך קבלת ההחל*ות בצבא? כך למשל. אין
אישה בצה''ל בעלת דרגה גבוהה דיה כדי להשתתף דרך קבע בישיבות
המטכ''ל. סגירת תפקידים בכירים בפני נשים. מונעת מהן גם נטילת חלק
בקביעת המדיניות הממסדת את מעמדן בצבא. שאלה אחרת נוגעת לליבה
הקובית של צה''ל. ליבה זו מחוברת במפורש למסלולים הנוגעים בערוץ
המפוך של הגנה ולחימה. האם ניתן לאפשר לאנשים שלא צמחו מתוך הערוץ
הלוחם לבצע תפקידי ניהול מסוימים? ייתכן כי לא מדובר בניהול העניין
מבחינה קוגני*יבית. אלא מתוך הבנה אחרת. של חוויה אישית.'' נקודת
מחשבה נוספת היא האם קיים הבדל בין מעמד הנשים במה שנקרא ''צבא
שלום'' לבין מעמד נשים בצבא לוחם ייתכן כי אם הצבא היה צבא שלום.